תקדימיוֹת | 266 של המשפט נהוג לעיתים לתאר מקרים מסוג זה כהתנגשות בין "קול הדם" לבין "טובת הילד" . אולם למעשה השאלה מורכבת יותר . טובת הילד מגלמת בחובה גם את השמירה על הקשר עם משפחתו ושורשיו, ולא רק את הסביבה המיטיבה הצפויה לו אצל המשפחה המאמצת . לצד זאת, ברור כי ככל שמתמשכת התקופה שחלפה מאז הוצא הילד מחיק משפחתו, הולך ומתעצם שיקול נוסף, הנוגע לנזק שצפוי להיגרם בשל הפרידה הנוספת של הילד מן המשפחה המועמדת לאימוץ, עניין המשליך גם הוא על טובתו מבחינה רגשית . ההתדיינות המשפטית בפרשה זו הייתה דוגמה קיצונית יחסית להתנגשות של השיקולים שהוצגו כאן . עם זאת, להתנגשות הרגילה בין "קול הדם" לבין טובתו הצפויה של הילד בחיק המשפחה המועמדת לאימוץ, נוספו מספר ניואנסים חשובים נוספים . הילד שעניינו עמד לדיון היה כאמור בן למשפחה שמוצאה באתיופיה, כלומר בן לקבוצת מיעוט מובחנת בחברה הישראלית . אימוצו הצפוי היה גם מנתק את הקשר הישיר שלו ממשפחתו וממורשתה . על כך אפשר להוסיף, כי ניתן להניח שהמצוקה היחסית של משפחת המוצא של הפעוט השפיעה על יכולתה להציג עמדה ברורה ונחרצת בעת שהוא הועבר לטיפולן של רשויות הרווחה . כמו...
אל הספר