תקדימיוֹת | 252 במסגרת ההתדיינות הייתה האם הוכחה של עילת תביעה לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד מגבשת כשלעצמה עילת תביעה גם לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, או שנדרש "דבר מה נוסף" לצורך כך, כלומר הוכחה נוספת בדבר פרקטיקה מפלה אצל המעסיק . בעניין זה נחלקו הדעות . דעת הרוב בבית הדין הארצי לעבודה הייתה שאכן נדרש "דבר מה נוסף", ואילו דעת המיעוט סברה כי קיומה של הפליה בשכר מבססת כשלעצמה זכות תביעה גם לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה . חילוקי הדעות העקרוניים הובילו להגשת עתירה בעניין זה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ . בבית המשפט העליון ניתן פסק דין עקרוני, שהכיר בזכותה של אורית לקבל גם פיצוי בגין הפליה בעבודה, מעבר להפרשי השכר שנפסקו לה, וכן הגדיר את העקרונות שיחולו על התביעה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה . פסק הדין הבהיר כי קיומה של זכאות להפרשי שכר לפי חוק שכר שווה לעובד ולעובדת אינו מבטיח באופן אוטומטי קיום עילה לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה . לצד זאת, הוא קבע גם כי הנטל המוטל על התובע או התובעת בהקשר זה הוא קל . לפי חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, די בהצבעה על פערים בשכר בין אשה לגבר שמבצעי...
אל הספר