| 241 2010 ואיל 2 נכלל בסופו של דבר בכתב האישום שהוגש . החקירה הביאה לאיסוף של חומר רב ששימש בסיס להכנתו של כתב אישום נגד קצב בגין שורה של עבירות מין, לרבות מעשי אינוס בחלק מן המקרים . מטבע הדברים, לא נכללו בו עבירות שכבר התיישנו . הדיון הציבורי במשפטו של קצב, ובהמשך לכך הרשעתו בדין והמאסר בפועל שהושת עליו, תרמו להבנה כי מעשים של אלימות מינית הם תופעה שיש לשרש, ואינה רק נחלתם של מי שחיים בשולי החברה . מלכתחילה, טיוטת כתב האישום שהוכנה עם סיום החקירה ייחסה לקצב גם מעשי אונס . בעקבות השימוע שנערך לקצב, החליט היועץ המשפטי לממשלה שלא לכלול את המקרה של א' מבית הנשיא בכתב האישום, בשל חוסר בראיות, וכן התלבט באשר להכללה בו של האירועים שנגעו ל-א' ממשרד התיירות . עוד קודם שהתקבלה החלטה סופית בעניין, התנהל בין היועץ המשפטי לממשלה לבין באי כוחו של קצב משא ומתן ביחס לאפשרות של הסכמה על הסדר טיעון, שבמסגרתו יוגש כתב אישום חמור פחות, תמורת הודאתו של קצב . כמו במקרים אחרים שבהם נעשה הסדר טיעון, וכאן אף ביתר שאת, היתרון של הסדר טיעון מבחינתה של התביעה היה קשור באפשרות להימנע מניהולו של משפט ארוך ומורכב...
אל הספר