| 195 2000 - 2010 החשש שעולה מהם מסר לא שוויוני של "הַחְפָּצָה", כלומר התייחסות לנשים כאל חפץ . המחלוקת בנושא זה נמשכת, והיא מעוררת שאלות מורכבות, הן מבחינת החשש ל"מדרון חלקלק" של פגיעה בחופש הביטוי, והן מבחינת טענות שהועלו על-ידי הוגות אחרות, הסבורות שההתנגדות הגורפת לפורנוגרפיה עשויה לבטא כשלעצמה הגבלות על מיניות נשית . במשפט הישראלי, אחד הביטויים הבולטים להתלבטות זו היה הדיון בעתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטתה של המועצה לשידורי כבלים ולוויין לאשר את עלייתו לאוויר של ערוץ הטלוויזיה של פלייבוי, המשדר תכנים פורנוגרפיים . העתירות הוגשו על-ידי נשים רבות, ובהן יושבת ראש ועדת הכנסת לקידום מעמד האשה באותה עת, חברת הכנסת גילה גמליאל, וכן על-ידי ארגון הנשים ש . י . ן, שחרת על דגלו את קידום השוויון המגדרי . הטענה המרכזית שהועלתה בעתירות הייתה, שההחלטה לשדר את התכנים של פלייבוי עמדה בניגוד להוראת החוק האוסרת על "הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול" כמו גם על "הצגת אדם או איבר מאבריו כחֵפץ זמין לשימוש מיני", על-פי הפרשנות שראוי 207 העותרות טענו שהחוק נועד למנוע כל הצגה של נ...
אל הספר