תקדימיוֹת | 190 בלתי צפוי, ולכן אי אפשר לבסס קשר סיבתי בין מעשיו לבין התוצאה הקטלנית . בית המשפט העליון דחה טענה זו וקבע כי מעשה ההתאבדות היה צפוי, בהתחשב במציאות החיים האלימה ששררה בבית המשפחה . השופטת דליה דורנר הסבירה בעניין זה כי "תגובת המנוחה לא הייתה חריגה או מיוחדת לה . היא אופיינית לאישה מוכה . מחקרים הראו כי אישה הסובלת מאלימות קשה ורצופה במשך שנים, באין עזרה מסביבתה הקרובה וללא התערבות תקיפה מצד הרשויות, נתקפת בייאוש עמוק העשוי להובילה לשים קץ לחייה שלה או לחיי 201 אם כן, ביסודו של פסק הדין עמדה ההבנה כי בן-זוגה האלים" . התנהגותה של גלינה לא הייתה מיוחדת לה, אלא טיפוסית למצב של ייאוש, שהוא תולדה של התעללות נמשכת . על כך הוסיפה השופטת דורנר התייחסות למודעוּת החברתית הגוברת לתופעה של אלימות במשפחה . מודעות זו, כשלעצמה, סיפקה בסיס נוסף לקביעה כי ניתן לצפות שהתנהגות אלימה ומתעללת מצד בן זוג יכולה לדחוף אשה אל עבר התאבדות . הבקשה לקיים דיון נוסף בפסק הדין נדחתה . חשיבותו של פסק הדין חורגת מן המקרה הטרגי המתואר בו, מאחר שהוא ממקם את הדיון בהקשרה של התופעה החברתית הרחבה 202 במקביל ל...
אל הספר