אני מחליטה על הגוף שלי

תקדימיוֹת | 184 מהיבטם של הכללים החלים על פסיקת פיצויים במצבים מסוג זה התבטא בכך שלכאורה היה על התובעת להוכיח שההתרשלות גרמה לנזק . והנה הבעיה : אכן, הניתוח גרם לנזק, אך הצוות הרפואי טען שניתן להוכיח בדרגת ודאות גבוהה, כי אילו קיבלה מיאסה את ההסברים המתאימים, קרוב לוודאי שהייתה מסכימה לניתוח . אם כך, אפשר היה לטעון, ואף נטען, כי ההתרשלות שהתבטאה באי-מתן הסבר מתאים, חמורה ככל שתהיה, לא גרמה בפועל לנזק . בהתאם, עמדת הנתבעים הייתה שדין התביעה להידחות . כיצד על בית המשפט לפסוק במקרה מסוג זה ? פסק הדין בעניינה של מיאסה דעקה הוליד חילוקי דעות מעניינים, ואף הכרעה תקדימית . השופטת דורית ביניש, שכתבה את חוות הדעת הראשונה במקרה זה, סברה כי יש מקום לקבל את התביעה . היא קבעה כי חולה סביר היה מעדיף להיוועץ במומחה פעם נוספת בשאלת הצורך לקיים את הבדיקה, נוכח הסיכון הטמון בה, ועל כן סברה שיש מקום להחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי, על מנת שידון בשאלת היקף הפיצוי המתאים, בהתאם לנזק הגופני שנגרם למיאסה . אולם עמדה זו נותרה דעת מיעוט . התיק נדון בהרכב מורחב של שבעה שופטים, ודעת הרוב של חמישה מהם קבעה שהנתב...  אל הספר