תקדימיוֹת | 138 טיעונים שיהיו מקובלים גם על סביבתן החברתית והאמונית, משום שההכרה הקהילתית הייתה חשובה להן לא פחות . בכל מקרה, ייצוג בפני בתי דין רבניים אינו רק עניין קהילתי . אלה הם מוסדות שיפוט של המדינה, ובסופו של דבר נדרשת הכרה חוקית פורמלית באפשרות לייצג, כאמור . לפי חוק הדיינים, התשט"ו- 1955 , שר הדתות הוא המוסמך להתקין תקנות בנושא "סדרי ייצוגם של בעלי דין לפני בתי דין רבניים על-ידי מי שאינו עורך דין" ( כפי שמורה סעיף 27 ( א ) ( 2 ) לחוק ) . מלכתחילה, התקנות בנושא זה קבעו כי אחד התנאים לקבלת היתר הוא לימוד בישיבה או במוסד חינוכי שהוכר על-ידי בית הדין הרבני הגדול במשך ארבע שנים לפחות . משמעות הדברים הייתה, בשעתו, ייחודו של המקצוע לגברים בלבד . אך בשנת 1991 הוקם מכון להכשרת טוענות רבניות במדרשת לינדנבאום, שיזם פנייה להכיר בבוגרותיו כמי שיכולות לגשת לבחינות ההסמכה של הטוענים הרבניים, וכן לקבל הכרה מקצועית כזו . בשלב זה החלה דרך ארוכה ומפרכת, שבה הוצגו למכון דרישות שהקשו על קבלת ההכרה המבוקשת . כך למשל, עוררה קושי הדרישה ש"המוסד יקיים לימודים סדירים במסגרת יום לימודים מלא ברציפות במשך...
אל הספר