למיכל אפרת יש שם

| 135 1990 - 2000 פסק הדין בעניינה של משפחת אורנן-אפרת לא עסק במישרין בשאלת הבחירה של בני הזוג הנישאים . להפך, או כהשלמה, הוא עסק בשאלת הבחירה של בני זוג החיים יחד ללא נישואין, בין בשל מגבלות הדין ובין מטעמים של בחירה מצפונית ואישית . האם אף הם יכולים לשאת שם משפחה אחד, או לתת ביטוי אחר לקשר ביניהם, למשל באמצעות נשיאת שני שמות ? או שמא בחירה זו נתונה רק למי שנישאים כדת וכדין ? חוק השמות לא השיב במישרין על השאלה . כאשר משרד הפנים החל לבחון בקשות מסוג זה, הוא עשה כן מבלי שתהיה בפניו עמדה חקיקתית ברורה . גישתו המסורתית של משרד הפנים הייתה שיש לדחות בקשה של אשה לשנות את שם משפחתה לשם המשפחה של הגבר שעימו היא חיה כ"ידועה בציבור" . הדחייה התבססה על סעיף 16 לחוק השמות, שבאותה עת הסמיך את שר הפנים, ללא פירוט, לא לאשר בקשה לשינוי שם אם יש בה כדי "להטעות" את הציבור או "לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו" . משרד הפנים הסביר כי שינוי שם המשפחה של האשה לשם המשפחה של הגבר, מבלי שהם נישאים, עלול לגרום לציבור לסבור שהם נשואים, בה בשעה שלא אלה הם פני הדברים . מדיניות זו של משרד הפנים חזרה ואושרה בשנות השיש...  אל הספר