תקדימיוֹת | 132 הנאשמים . באותו זמן כבר חלפו יותר מארבע שנים מאז האירועים שעליהם נסב כתב האישום . בית המשפט המחוזי קיבל את גרסתם של הנאשמים, והדגיש כי באף אחת מן ההזדמנויות, יעל לא הבהירה להם שאינה מעוניינת לקיים עימם יחסי מין . בית המשפט המחוזי אף תהה על כך שיעל לא הגישה תלונה במהלך הימים שבהם התרחשו האירועים . המדינה הגישה ערעור על הזיכוי, וטענה כי אי אפשר לומר שיעל הסכימה למעשים . בית המשפט העליון קיבל את הערעור . פסק דינו שינה לא רק את התפיסה המשפטית ביחס לנושא, אלא במידה רבה גם את התודעה הציבורית . נשיא בית המשפט העליון, השופט מאיר שמגר, שכתב את פסק הדין העיקרי, קבע כי הוא מאמין לטענתה של המתלוננת שלא הסכימה למעשים שנעשו בה . הנשיא שמגר זיהה את המצוקה שבה הייתה שרויה, ודחה את הציפייה להגשת תלונה ב"זמן אמת" . הוא אף האמין לגרסתה, שלאחר המקרה הראשון פעלה תחת רושם איומיהם של הנערים, כי יפיצו בקיבוץ את דבר היותה "מופקרת" . הנאשמים הורשעו אפוא בעבירות אונס, וכן בעבירות נלוות . פסק הדין ניתן בהסכמתם של השופטים מישאל חשין ואליעזר גולדברג, ובעיקרו של דבר לא היו בו חילוקי דעות . עם זאת, בו...
אל הספר