נעמי נבו רוצה לעבוד

| 123 1980 - 1990 נעוצה בטעמים אובייקטיביים, אלא שיקפה לכל היותר את הנוהג שרווח במקומות עבודה ציבוריים במשך שנים רבות . ניתן להניח כי היא אף שיקפה נורמות חברתיות לא-פורמליות ביחס לשכיחותם של פערי גיל בין בני זוג נשואים, באופן שצפוי לאפשר להם לפרוש בערך במקביל . נעמי נבו תקפה את כלל הפרישה המוקדמת של נשים כמפלה . בכך היא המשיכה מסורת ארוכה של מתדיינות אחרות, גם מחוץ לישראל, שתקפו הסדרים משפטיים המבדילים בין נשים לגברים כפסולים . רוב רובם של הסדרים אלה לא בוסס על טעמים רציונליים, אלא על הבחנות סטריאוטיפיות וכוללניות . ככאלה הם היו בעייתיים, גם כשהוצגו כמיטיבים, ומבלי לשלול את האפשרות שלעיתים אף היו מיטיבים מבחינות מסוימות . כפי שכבר צוין, פרישה בגיל מוקדם יותר עשויה להיות ברכה והטבה סוציאלית משמעותית מבחינתם של חלק מהעובדים . הדברים אמורים במשנה תוקף ביחס לעובדים במלאכות הכרוכות במאמץ גופני או בעבודה מונוטונית ושוחקת . במובן זה, היו שסברו כי ההליך שניהלה נעמי נבו היה הליך "פריווילגי", של אשה משכילה, שעבדה במשרה מספקת, עם משכורת נאה בצידה . הליך כזה לא הייתה מנהלת, כך נטען, אשה קשת יום . ...  אל הספר