נורית שילה־אשכנזי מנהלת עסק

| 103 1980 - 1990 להוסיף ולבחון באיזו מידה המדינה תומכת בתעסוקת נשים, מאפשרת אותה, ומתייחסת אליה בכבוד שהיא ראויה לו . עתירה שהגיעה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ לפני שנים רבות משמשת צוהר להתבוננות בשאלה זו . עד לשנת הלימודים תשל"ח ( 1977 - 1978 ) העניק משרד העבודה והרווחה, כשמו באותה עת, השתתפות בשכר הלימוד בגני הילדים ובמעונות היום לכל האימהות שעמדו בקריטריונים — שכירוֹת ועצמאיות כאחת . אולם בהמשך, המשרד החליט לסייג את מדיניות הסיוע, ולא להחיל אותה על נשים שהן עובדות עצמאיות או על מי שעובדות בעסק של בני משפחה . העתירה הוגשה בשנת 1982 על- ידי בני זוג — נורית שילה-אשכנזי ולצִידה בעלה מוטי אשכנזי — שהיו באותה עת בעלי מניות ומנהלים בפועל של מפעל למשחקים דידקטיים . לבני הזוג היו במועד הגשת העתירה שלושה ילדים, אחד בגן טרום-חובה ושניים במעונות יום . נורית משכה מהעסק משכורת, שזיכתה אותה בסיוע בשכר לימוד במעונות יום, בהתאם למדיניות המקורית, אך לא בהתאם לשינוי שהוכנס בה . מתכונת הסיוע שנדונה בפסק הדין — השתתפות בשכר הלימוד במעונות יום של ילדי אימהות עובדות — ביטאה מדיניות הראויה לכל שבח . יציא...  אל הספר