לשרוד את השואה כאשה

תקדימיוֹת | 80 100 תביעה שקרה לי, ואני סובלת מעצבנות קשה, כאבי ראש ופחדים . . . " נוספת שעסקה בכך הוגשה גם על-ידי אחותה של שרונה . בשנת 1977 , לאחר שחלפו שנים לא מעטות, דחתה הרשות המוסמכת לפי החוק את תביעתה של שרונה . לאחר בדיקת העדויות קבעה הרשות שהיא מאמינה לגרסת האחות הצעירה כי אומנם נאנסה, ואף הכירה בה כזכאית לפי החוק . לעומת זאת, הרשות לא קיבלה את עדותה של שרונה עצמה באשר לכך שגם היא נאנסה, ודחתה את תביעתה . שרונה הגישה ערעור על כך לוועדת העררים הפועלת לפי החוק . גם ועדת העררים דחתה את גרסתה של שרונה בכל הנוגע לאונס . הוועדה ביססה את מסקנתה בדבר דחיית טענתה של שרונה כי נאנסה על כך שאימָן המנוחה של השתיים מסרה בעבר עדות, שבה ציינה כי בִּתה הצעירה נאנסה . ועדת העררים סברה כי הימנעותה של האם מלהתייחס, באותו הקשר, גם לאונס של בִּתה הבכורה, מלמדת על כך שהאירוע לא התרחש . עם זאת, ועדת העררים קיבלה כמהימנה את שאר החלקים בעדות — את הטראומה שנגרמה לשרונה מהאירוע שבו הותקפה אחותה על-ידי חיילים גרמנים . בהמשך לכך, שניים מחברי הוועדה קבעו כי מאחר שקיימת אפשרות סבירה ששרונה לקתה בהלם, יש מקום ...  אל הספר