תקדימיוֹת | 64 במרשם האוכלוסין, התיק הועבר לדיון בפני הרכב מורחב של תשעה 76 שופטים . בהיעדר הנחיה חקיקתית ברורה ביחס להגדרת המונח "יהודי" בהקשר זה, בית המשפט העליון נדרש להכריע במחלוקת בין משפחת שליט למשרד הפנים . בסיכומו של דבר, העתירה התקבלה ברוב דעות, אם כי במתכונת שחשפה הבדלי גישות משמעותיים בקרב השופטים, גם בין שופטי הרוב . חמשת שופטי הרוב סברו שמשרד הפנים לא היה רשאי להחיל מבחן דתי על שאלת הרישום . עם זאת, לא כולם ביססו את מסקנתם על אותם טעמים . חלקם צידדו בכך שעל משרד הפנים לכבד את הצהרתם הכנה של המבקשים, וחלקם תמכו במבחן לאומי לא-דתי . פסק הדין ניתן כנגד דעת מיעוט של ארבעה שופטים, ואף אלה לא החזיקו בדעה אחידה . שניים משופטי המיעוט צידדו באימוצו של המבחן הדתי המסורתי, בעוד ששני שופטי המיעוט הנוספים, ובהם הנשיא שמעון אגרנט, סברו כי יש לדחות את העתירה מטעמים מוסדיים של ריסון ההתערבות השיפוטית בשאלות שיש להן היבטים אידיאולוגיים . זמן קצר לאחר שניתן פסק הדין בעניין שליט, הוגשה הצעת חוק ממשלתית שכוונה לתיקון משולב של חוק השבות וחוק מרשם 77 על-פי התיקון, המונח "יהודי" מוגדר כעת כ"מי ש...
אל הספר