| 39 עשורים ראשונים במישור הפורמלי התבססה העתירה לבג"ץ על טענתה של ויקי שההליך בבית הדין הרבני האזורי פגע בזכויותיה הדיוניות, כלומר בזכויות הנוגעות להגינות ההליך המשפטי . באופן ספציפי יותר התייחסה העתירה לפגיעה במה שמכונה "כללי הצדק הטבעי", המגדירים את דרישות היסוד של הגינות בהליכי קבלת החלטות, וכוללים גם את זכותו של בעל דין להציג את טענותיו . במקרה זה, בית הדין הרבני האזורי לא איפשר לעותרת להביא ראיות שיוכיחו את טענתה באשר לסיבה לעזיבת הדירה המשפחתית, סיבה שאִילו הייתה מוכחת — הייתה מעקרת את הטענה שאינה זכאית למזונות . אכן, בתי הדין הדתיים בישראל נהנים מאוטונומיית שיפוט רחבה יחסית, אולם אוטונומיה זו אינה פוטרת אותם מהחובה לפעול לפי כללי הצדק הדיוני . בהתאם, הגם שבית המשפט העליון אינו מוסמך להתערב בכללי ההלכה בשאלות של נישואין וגירושין, זהו מקרה נוסף שבו 38 ניתן היה להתערב בפסק דינו של בית הדין הרבני האזורי ולבטלו . כל שלושת השופטים שישבו לדין בעתירתה של ויקי לוי קבעו כי בית הדין הרבני האזורי חטא לכללי הצדק הדיוני . עם זאת, העתירה לא התקבלה פה אחד, אלא ברוב דעותיהם של השופטים יואל זוסמ...
אל הספר