תקדימיוֹת | 24 נדחתה תחילה מאותו הטעם . בהמשך, נוסף לכך גם טעם משפטי- פרשני, שלפיו המילה "עורך דין" באנגלית ( advocate ) מתייחסת לגבר בלבד . בינתיים החלה רוזה בהתמחות במשרד עורכי דין של ידידי המשפחה ( ללא הופעות בבתי משפט ) , וחידשה את פנייתה לשלטונות בנושא . לבסוף, בשנת 1928 , הגישה רוזה עתירה לבית המשפט העליון המנדטורי, בשבתו כבג"ץ, כנגד דחיית בקשתה . בית המשפט קיבל את עתירתה, בפסק דין שהכיר בזכותן של נשים לעסוק בעריכת 15 הישג גדול . ועם זאת, המחלוקת הציבורית בנושא לא הסתיימה . דין . במקביל, פורסמה מטעמם של שלטונות המנדט פקודה ( כפי שנהוג היה לכנות דברי חקיקה באותה תקופה ) , שהכירה באפשרותן של נשים עורכות דין להופיע בפני בתי משפט אזרחיים, להבדיל מבתי 16 כך, נותרו מכשולים שנדרשה התמודדות איתם דין דתיים ושבטיים . בהמשך הדרך . בסמוך לאחר שניתן פסק הדין ניגשה רוזה לבחינות ההסמכה ועברה אותן, וביולי 1930 היא קיבלה את רישיון עריכת הדין . עם זאת, באופן מעניין, קדמה לה בקבלת הרישיון לעריכת דין פרידה סלוצקין, שהייתה לעורכת הדין הראשונה בארץ-ישראל . רוזה גינצברג-גינוסר הייתה רק השנייה . לימים ה...
אל הספר