יצחק זמיר 28 על ידי מתווכים ונאלצו להמתין זמן רב ביותר לתורם, ושנית בשל חשש שהמצב הקיים פוגע גם בטוהר המידות של הפקידים במשרד הרישוי, עד כדי חשד לקבלת שוחד . לכן הוציאה המשטרה צו שאסר על כל המתווכים את הכניסה למשרד הרישוי . וכך, ביום אחד, נקטע העיסוק ונגדעה פרנסתו של בז'רנו ויתר המתווכים . הם עתרו לבג"ץ . בעת הדיון בבית המשפט טענה המשטרה כי לא היה שום חוק שהקנה למתווכים את הזכות לעבוד במשרד הרישוי, וכי המשטרה היא בעלת המשרד, ולכן הייתה רשאית למנוע מהם את הכניסה למשרד . אכן, מבחינה עובדתית, המשטרה צדקה . יתרה מזאת, נראה שהמשטרה צדקה גם מבחינת האינטרס הציבורי : העיסוק של המתווכים פגע, ללא הצדקה, בכל יתר בעלי המכוניות . אף על פי כן, בית המשפט פסק לטובת המתווכים . וכך אמר : "כלל גדול הוא כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח-יד אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח-היד אינה אסורה מטעם החוק" . חופש העיסוק, קבע בית המשפט, הוא "זכות טבעית" . לכן, בהיעדר חוק כזה, 6 החליט בית המשפט לבטל את צו המשטרה . ההלכה שנקבעה בפסק דין זה חלה על חופש העיסוק . אך העיקרון שעליו התבסס פס...
אל הספר