יב. איזה שינויים נדרשים בוועדות החקירה בישראל?

מדריך לוועדות חקירה 89 ממילא חסרת נפקות מעשית, וזאת כדי לסמן הרחבה של סוג המקרים המאפשרים הקמת ועדת חקירה לפי החוק החדש . חברי הוועדה יתמנו על ידי מקים הוועדה ( השר או הממשלה ) . בכך יש שינוי לעומת המצב הקיים כיום בחוק ועדות חקירה, לפיו חברי הוועדה מתמנים על ידי נשיא בית המשפט העליון . למצב זה אין כל הצדקה : הוא מטיל על נשיא בית המשפט העליון תפקיד חוץ-שיפוטי, שאין לו בו כל מיומנות מיוחדת, ועלול אף לסבכו במחלוקות פוליטיות . עם זאת מוצע כי אם השר או הממשלה יבקשו להקנות לוועדה סמכויות כפיה, יהיה על הממשלה למנות שופט ( בפועל או בדימוס ) כיושב ראש הועדה ( בדומה להסדר הקיים כיום לגבי ועדת בדיקה ממשלתית ) . במקרה כזה, יהיה על הממשלה לקבל את הסכמת נשיא בית המשפט העליון, אך לא של שר המשפטים, למינויו של אותו שופט . זה המנגנון הקיים כיום גם באנגליה והוא מאפשר לנשיא בית המשפט העליון להשפיע על מיהותו של השופט שיעמוד בראש הוועדה . דומה שפתרון זה מאוזן ואפקטיבי יותר מזה הקיים כיום לגבי ועדת חקירה ממלכתית וועדת בדיקה ממשלתית גם יחד . עוד מוצע כי במקרה ששופט יעמוד בראש הוועדה, יתר חברי הוועדה יתמנו על ...  אל הספר