יא. האם קיימת ביקורת שיפוטית על הקמתה ופעולתה של ועדת חקירה?

אביגדור קלגסבלד 84 הממשלה, חייב להיחקר על ידי גוף החקירה הבכיר ביותר, שחבריו מתמנים על ידי נשיא בית המשפט העליון ולא על ידי הממשלה עצמה . בית המשפט פסק ( ברוב זעום של חמישה כנגד ארבעה ) כי לממשלה שיקול דעת רחב בשאלה איזו ועדת חקירה להקים וכי, 25 אם בית המשפט לא ככלל, בית המשפט לא יתערב בהחלטה כזו . התערב בשאלה זו כאשר דובר בחקירת מלחמה של ממש, קשה להעלות על הדעת מקרה בו יתערב בית המשפט בהחלטה לגבי איזו ועדת חקירה להקים . אשר לנוסח כתב המינוי, הרי שהשר או הממשלה מקימים את ועדת החקירה לצורכיהם ולכן הם רשאים להגדיר את נושא החקירה כרצונם . מצב זה יוצר פתח לצמצום או הרחבה בלתי מוצדקים של כתב המינוי . צמצום — כדי למנוע חקירה בנושאים מסוימים ; הרחבה — כדי לכלול גופים נוספים ( כגון ממשלות קודמות ) ברשת החקירה . לכך אין תרופה משפטית . גם כאן קשה להעלות על הדעת הליך שיביא לכך שבית המשפט ינסח את כתב המינוי במקום הממשלה או ימנע מן הממשלה לנסחו כרצונה . להליך של ביקורת שיפוטית על נוסחו של כתב המינוי ( להבדיל מאשר על פירושו ) אין תקדים בשיטות המוכרות לנו . שונה המצב באשר למינוי חברי הוועדה . בית המש...  אל הספר