מדריך לוועדות חקירה 61 דרגה . השאלה הנבחנת היא אם באותו מקרה בעל התפקיד או הגוף האחראי עמדו בחובה שמטילים עליהם כללים אלה . אכן, ההבחנה בין עובדות לבין מסקנות היא הבחנה בעייתית . כך למשל, הקביעה שנושא תפקיד לא פעל לסיכול סכנה מסוימת על אף שעמד לרשותו כל המידע שהתריע עליה, כמוה כקביעה שלא פעל כמצופה מנושא תפקיד כשלו ואף שהתרשל . כך גם, הקביעה שנושא תפקיד בחר בדרך הפעולה הגרועה מבין אלה שעמדו בפניו, כמוה כקביעה שלא פעל כמצופה מנושא תפקיד כשלו ואף שפעל בחוסר סבירות . כך גם קביעות רבות נוספות ניצבות על קו התפר שבין עובדה למסקנה, שכן המסקנה הנורמטיבית נגזרת באופן בלתי נמנע מהפירוט העובדתי . לכן, מחד גיסא, ניתן לטעון כי על ועדת חקירה להותיר למי שמקים את הוועדה ומקבל לידיו את דו"ח הוועדה ( השר או הממשלה ) להגיע למסקנות הנובעות מן העובדות שקבעה . מאידך גיסא, קשה להצדיק כינונה של ועדת חקירה בעלת משקל שתימנע מלהסיק את המשתמע מהעובדות שקבעה . ואכן, דרכן של ועדות חקירה בארץ ובעולם לפרט את המסקנות המוסדיות והאישיות אליהן הגיעו על יסוד העובדות שקבעו . שלישית — ההמלצות . האם ועדת חקירה מוסמכת לכלול ה...
אל הספר