אביגדור קלגסבלד 44 לגבי תחילת התקופה הנחקרת ( "המידע בימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים" ) וגם לגבי סיומה ( "פעולותיו [ של צה"ל ] עד לבלימת האויב" ) . באופן זה הוועדה נמנעה מלחקור מחדלים מדיניים הקשורים בפרוץ מלחמת יום הכיפורים ( כגון החמצת הזדמנויות להשגת פתרון מדיני מול מצרים ) , אך גם הישגים צבאיים מרשימים מתום שלב הבלימה וכלה בהתקפות הנגד בחזיתות הדרום והצפון . ניתן לטעון כי בדרך זו נוצרה תמונה כוללת מעוותת : מחד גיסא הדרג המדיני נהנה מהוצאת מחדליו מתחום החקירה ; מאידך גיסא הדרג הצבאי קופח בכך שבתמונה הכוללת לא נלקחו בחשבון גם הישגיו . דוגמה דומה היא בנוסח כתב המינוי של ועדת שמגר השנייה בעניין רצח ראש הממשלה רבין . כתב המינוי הסמיך את הוועדה לחקור את אבטחת האישים של ראש הממשלה ואת ההיערכות לעצרת בה נרצח . הוועדה תפסה את כתב המינוי כמכוון לאירוע הקונקרטי ולאבטחתו של ראש הממשלה ולכן נמנעה מלחקור אירועי הסתה שונים כנגד רבין, הן מפי רבנים הן מפי יריבים פוליטיים, שיכול שהייתה להם השפעה על האווירה הציבורית ועל מניעיו של המתנקש . כמו כן הוועדה נמנעה מלחקור מחדלי אגפים אחרים בשב"כ, בעיקר את מ...
אל הספר