דת ומדינה בישראל 88 שכל שנדרש כדי להביא חרדים לשנות את עמדתם בענייני צניעות היא למנוע מהם לימודים בהפרדה, משקפת חוסר אמון בסיסי בכנותם של החרדים וחוסר כבוד כלפיהם וכלפי השקפת עולמם . · אי-אפשר לדרוש מהחרדים השתלבות ובה בעת לסרב לבצע את ההתאמות הנדרשות כדי שיוכלו לעשות זאת מבלי לוותר על אמונותיהם ואורח חייהם . סירוב כזה מעורר חשד שמאחורי הדרישה להשתלבות מסתתרת כוונה 'לנרמל' את החרדים, ולהעביר אותם על דתם . כל מי שקורא לחרדים להשתלב בשוק העבודה ולתרום את חלקם במאמץ הביטחוני חייב להבין ששילוב כזה יחייב את המערכות הציבוריות הרלוונטיות לעבור התאמות מסוימות, גם אם הן אינן לרוחו . הדברים אמורים גם ביחס לשימוש במרחב הציבורי . החרדים אינם תובעים שהמרחב הציבורי יתנהל בהתאם לאמונותיהם ולאורחות חייהם, אלא רק שיינתן גם להם להשתמש בו מדי פעם, גם אם הדבר יהיה כרוך בהפרדה מגדרית . העמדת זכותם להשתמש במרחב הציבורי בתנאי שיוותרו על עקרונותיהם איננה מוצדקת . · אחד הנימוקים המוצעים לסירוב ללכת כברת דרך לקראת החרדים בנוגע לשימוש במרחב המשותף הוא שהדבר מנוגד לערך הבסיסי של שוויון, שכן הוא כרוך בפגיעה בנשים ...
אל הספר