דת ומדינה בישראל 10 יהודים . יתר על כן, אפילו במסגרת השיח הדתי הפנים-אורתודוקסי ניתן למצוא מגוון דעות בנוגע להסדרים שאותם ראוי לאמץ בישראל . כך לאור המציאות העכשווית, שבה חלק ניכר מהעם אינו רואה עצמו מחויב לדת ולדרישותיה, וכך אפילו במציאות אוטופית, אם וכאשר כל העם ישוב ויקבל על עצמו את מצוות הדת . דברים דומים אפשר לומר גם ביחס להגדרתה של ישראל כמדינה דמוקרטית . את המושג 'דמוקרטית' אפשר לפרש הן בצמצום הן בהרחבה . הגדרת המדינה כדמוקרטית שוללת את האפשרות להפוך את ישראל לתיאוקרטיה — אך היא עדיין מותירה מרחב גדול של אפשרויות, והפרדת הדת מהמדינה היא רק אחת מהן . זאת ועוד, גם אם ניתן לדמוקרטיה פירוש מרחיב, ונכלול בתוכו מחויבות לכיבוד שורה של זכויות וחירויות, הדבר אינו מחייב הפרדה בין הדת למדינה . לפני כעשור פרסמתי ספר, בצוותא עם חברי פרופ' דני סטטמן, ובו טענו שמחויבות למסורת הליברלית אינה מחייבת אימוץ של דגם 1 ההפרדה . התומכים ברעיון ההפרדה בישראל מסתמכים לעיתים על מה שהם תופסים כמודל האמריקני : חומת הפרדה בין הדת למדינה . חומה זו נחשבת למעוגנת באיסור מִיסוד הדת הנכלל בתיקון הראשון לחוקה האמר...
אל הספר