יכולתם המופלאה לשגר כוחות הרחק מעבר לתחומי אירופה ואמריקה . מספר הלוחמים , מקום הלחימה , המזון , הבריאות , מזג האוויר , הדת — הרכיבים הרגילים המובילים להצלחה או לכישלון במלחמות — לא עיכבו כמעט , בסופו של דבר , את התקדמותם של צבאות המערב , שתרבותם במובן הרחב אפשרה להם לגבור על בני אדם ועל איתני הטבע גם יחד . אפילו גאונותו הטקטית של חניבעל לא צלחה נגדם . לא נובע מכך שכל צבאות המערב במשך אלפי השנים הללו הפגינו גישה זהה ללחימה במהלך תקופות של תהפוכות , עריצות וניוון . חיילי הפלנקס רחוקים מרחק רב מחיילי צבא ארצות הברית , וניצחון הספרדים בטנוצ ' טיטלאן שונה מאוד מניצחון היוונים בסלמיס . אל לנו לשכוח שגם העולם שאינו מערבי שלח לשדה הקרב צבאות קטלניים , דוגמת המונגולים , העות ' מאנים והצפון וייטנאמים הקומוניסטים , והם הביסו את כל יריביהם באסיה במשך מאות שנים ובלמו את כיבושיה של אירופה . אולם אחוות הלחימה המערבית בכל זמן ומקום , מיוון העתיקה ועד ימינו , היא מופלאה , מתמשכת , ולעיתים קרובות מדי מתעלמים ממנה — ויש לשער שהיסטוריונים בני זמננו המעיטו בחשיבותה של מורשת העולם העתיק הטמונה בליבת מרצו ה...
אל הספר