הלחימה האירופית בימים ההם הייתה בעיצומו של רנסנס בתחומי הטקטיקה והחימוש , ורובאים החלו לפרק בכדוריהם אפילו את השורות הממושמעות ביותר של הרמחים השווייצרים והספרדים בקרבות ( . אם רובי המוסקט 1525 ( ופאוויה ) 1522 ( , לה ביקוקה ) 1519 מריניאנו ) החדשים , במטחים מתואמים היטב , הצליחו לפרוץ את טוריהם המהירים והממושמעים של הרמחים האירופים , אין לפקפק ביעילותם נגד הלוחמים האצטקים , שהסתערו בקבוצות גדולות יותר אך בלתי מאורגנות ודלות מיגון . גם אילו הצליחו האצטקים לתפוס רובי ארקבוז וללמוד להפעילם , ללא תמיכת המחקר המדעי הטכנולוגיה הזאת הייתה מתנוונת בידיהם עד מהרה : רובי הארקבוז היו רק שלב בהתפתחותו של הנשק החם באירופה , שעד מהרה הולידה את מצת החלמיש , הקנה ביציקה משופרת , הקנה המחורק ואבק השרפה המשופר . בקרבות במישור היו לספרדים כמעט מאה שנות ניסיון בשילוב בין רמחים לרובאים אל מול התקפותיהם של האצילים הרכובים באירופה : הרובאים הגיחו קדימה , ירו , הסתתרו מאחורי חומת החניתות כדי לטעון , ואז שוב הגיחו כדי לירות . בפני חיילי הרגלים העירומים כמעט של המשיקה , מערכי הריבוע בעלי היעילות המוכחת של הקסט...
אל הספר