205 | ירושלים — בחיפוש אחר מחברים של שתי אידאולוגיות נפרדות : ציונות, ויהדות המחויבת לתורת משה . השאלה שניצבה לפתחם של ראשוני הציונים הדתיים הייתה כיצד להפוך לחלק מתנועה שמנהיגיה מקדמים ערכים המתנגשים לעיתים קרובות עם ערכי היהדות . האם ייתכן חיבור עמוק בין התנועה הציונית החילונית לבין ערכי התורה והקדושה ? חלק מהמנהיגים הרבניים הבולטים באותה תקופה — הרב שמואל מוהליבר, הרב יצחק יעקב ריינס והרב קוק — האמינו שהלאומי והדתי יכולים להשתלב זה בזה, ואף חייבים להשתלב . הם האמינו שאין בהכרח סתירה בין הקודש לבין הציונות, שגוף התנועה הציונית יוכל לשרוד רק אם תהיה לו נשמה, ושביכולתם לפעול לבניית גשרים — בין הלאומי והדתי, הפיזי והרוחני, היהודי והדמוקרטי . לא היה להם ספק שהגורל המשותף יכול להפוך לייעוד רוחני משותף — חייבת להיות דרך לעבוד יחד למען העם היהודי . שורשי הציונות הדתית המודרנית מתחילים למעשה עוד לפני שהרצל הקים את ההסתדרות הציונית העולמית ב- 1897 . בין השנים 1882 – 1897 , יהודים מכל רחבי אירופה הקימו את "חובבי ציון", קבוצת אגודות שפעלו למען יישוב יהודים בארץ ישראל . ב- 1884 , בוועידה בקטוביץ...
אל הספר