פרק עשירי: מעֵבר לתמימות

מהמ תפ לתמימות | 127 ( "ההתגלות" ) ; ( 2 ) התהליך נע כלפי נקודת סיום מכוונת ( "גאולה" ) ; ( 3 ) השתתפות פעילה בתהליך ( או חוסר השתתפות ) גוררת היזון-עצמי- חוזר ( "שכר ועונש" ) . זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא . עקרונות אלו נתפסים אצל אנשים שונים בדרגות שונות של הפשטה . זאת משום שישנו מרחב תמרון מסוים בין אחיזתה של האמונה בנפש בכוחו של סיפור קונקרטי לבין אחיזתה בשכל בכוח התוקף ההגיוני המופשט . יש אנשים שדי להם להאמין שהיהדות התפתחה באיזו תזזית סבוכה שמקורה בנקודת התחלה מיוחדת בעבר הלוט בערפל — אך ישנם אחרים הזקוקים לביטחון שאפשר לצייר קו ישר בין כל פרט ופרט ביהדות כפי שהיא כיום לבין התגלות מקורית במקום מסוים ובנקודת זמן מסוימת . ישנם כאלו שמספיק להם לדעת שהתהליך מדדה קדימה לאיטו בכיוון חיובי כלשהו — אך ישנם אחרים הזקוקים ליעד ברור בדמות אירועים פוליטיים ממשיים והתרחשויות ניסיות, ולסימנים ניכרים לעין המצביעים על בואם הקרוב וההכרחי של מאורעות אלו . ישנם כאלו שהסיפוק שבחיים לאור התורה מתגמל אותם כשלעצמו — וישנם אחרים הנזקקים לאישוש ולאישור לכך שלצדיקים יהיה טוב ולרשעים יהיה רע באופ...  אל הספר