כל אחד משה רבנו | 190 נת"נ ולא בשורש לק"ח — שמופיע פעמיים בפסוק . הציווי לקחת לכאורה לא מתאים לפעולה הנעשית בנדיבות לב . רש״י פירש : ״ויקחו לי — לשמי״ . "תקחו את תרומתי — אמרו רבותינו שלש תרומות אמורות כאן אחת תרומת בקע לגלגלת… ואחת תרומת המזבח ואחת תרומת המשכן נדבת כל אחד ואחד" . כלומר, הפעולה הראשונה בפסוק מתייחסת לכוונה הנעלה הנדרשת, והפעולה השנייה מתייחסת ליישום . בעצם שני הפעלים מתארים את אותה הדרישה, אחד מתאר את הכוונה ואחד את המעשה . בתוך דבריו רש"י מזכיר גם את מחצית השקל שחובה על כולם לתת פעם בשנה, וייתכן שבשל כך נקט הפסוק לשון לקיחה ולא לשון נתינה — היות 5 שד״ל לעומתו פירש : ״ויקחו לי — אלהשמדובר בחובה . הממונים״ . לדבריו, החזרה על פעולת הלקיחה מתארת פנייה לשני נמענים : העם שנותן את התרומה והגזברים שאוספים אותה . ראב״ע אחז את השור בקרניו ופירש שהלשון "לקחת ל" שקולה ל"לתת" ( בשונה מ"לקחת מ" ) : "מלת לקיחה עם למ"ד כמו נתינה" . דומני שכדי להבין פרשה זו ואת שני הפעלים בפסוק, צריך להשוות בינה לבין הפרשה המקבילה, עשרה פרקים קדימה, המביאה את הדברים שמשה מעביר לעם : וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה א...
אל הספר