פרשת יתרו: נחמד להשכיל

139 | נחמד להשכיל האדם ואת חירותו . עם זאת, סמית' מודע גם לתנועה נפשית הפוכה אשר אף היא חלק מאותו "טבע האדם", והוא מתקשה להבין או לעכל אותה . מבחינתו, הנכונות של אדם להיות לא אנוכי, לנהוג באלטרואיזם או לסגל לעצמו מידה של התחשבות בזולת היא תמוהה, או משתלמת לו באופן כלשהו כהנאה רוחנית כלשהי וסיפוק של צורך פסיכולוגי : למרות היותו אנוכי בבסיסו, נראה שעובדתית יש בנימי נפשו התעניינות בגורלם של אחרים, המשפיעה על אושרו, אם כי 4 הוא אינו שואב מכך שום דבר מלבד התענוג לחזות בכך . בהמשך לתפיסת עולמו באשר למוטיבציות של האדם, הציג אדם סמית' את מנגנון הפעולה הטוב והיעיל ביותר להשקפתו : כל פרט עמֵל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו . הוא אינו מתכוון לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו . בהעדפתו לתמוך בתוצרת מקומית על פני תוצרת זרה, הוא מכוון רק לקידום ביטחונו ; ובאמצעות הכוונת תעשייה זו באופן שתוצריה יהיו בעלי הערך הרב ביותר, הוא מכוון רק כדי להשיג רווח עבור עצמו, ובכך, כמו במקרים רבים אחרים, הוא מובל על ידי יד נֶעֱלָמָה לקידום מטרה שאינה חלק מכוונתו . ואין זה תמיד מזיק...  אל הספר