מחלוקות בשדה הערבית: בין הפוליטי לאקדמי, בין המדעי לשימושי

הלטינית של המזרח התיכון 181 בענן הערפל של לימוד ערבי-קלאסי בעיקר בהר הצופים ? האם בארץ ישראל, הנטועה בתוך העולם הערבי ושרבבות יהודים שבים אליה בכל שנה, אפשר להסתפק בהרבצת ידיעת הערבית לאילו עשרות סטודנטים, שהמקרה אפשר להם להסתופף בצל המכון שבהר הצופים [ . . . ] מייסדי המכון למדעי המזרח לא דאגו כלל אל רוב הישוב, המרוכז בתל אביב, בחיפה וביתר המקומות שבארץ . שאלת המגע עם הערבים אינה ענין שבאידיאולוגיה אוהדת או אויבת . המגע הוא מציאות, עובדה . אולם עובדה מבישה היא שאדם בתל-אביב צריך להתרוצץ שעות רבות למצוא איש שיקרא לו חשבון או פתקה, כתובים ערבית . ואין צורך לומר שעל אדם בתל-אביב להתרוצץ למצוא אדם שיכתוב לו פתקה בערבית . אין כמעט מורים שילמדו ערבית בשעורים פרטיים, ואין כלל מורים בעלי הכשרה מתאימה לבתי הספר . . . [ ועל כך ] האמנם ישקטו במרומי הר הצופים ולא יבקשו עצה ותיקון ? ( אסף 1936 ) . בשנה שקדמה לכתיבת המאמר שהה אסף בברלין — הוא למד שם בסמינר המזרחני, אולם הוא שב לארץ לאחר שני סמסטרים . עם חזרתו לארץ הוא הקים מרכז מזרחני להוראת הערבית החיה, וקרא לו "המכון השמי" . במכון זה לימד גם ד"ר י...  אל הספר