“מכון גרמני עד לשד עצמותיו": סוגי אוריינטליזם במכון למדעי המזרח

הלטינית של המזרח התיכון 161 מספיק יהודים אירופים בעלי מעמד אקדמי גבוה שהיו פנויים באותם ימים כדי לייסד ולפתח את המכון בצורה ראויה" ( 394 1966, Samuel ) . השורשים הגרמניים-אירופיים של השדה זכו לאזכורים קודמים . כך, בין היתר, ציין גיל אייל כי מראשית ימיו היו חוקרי המכון יוצאי אוניברסיטאות גרמניות שהוכשרו כפילולוגים במוסדות גרמניים ( 2006 Eyal ) . עמית לוי הדגיש כי רוב רובם של בני דור המייסדים של המכון היו עולים ומהגרים מארצות דוברות גרמנית ובעלי הכשרה אוניברסיטאית גרמנית, וכי הרקע שלהם בא לידי ביטוי בהיבטים רבים של פעילותם, בין השאר בזיקה שמצאו בין מדעי המזרח למדעי היהדות, אשר מקורה במסורת מזרחנית יהודית-גרמנית שהחלה להתהוות בשליש השני של 13 המאה התשע-עשרה ( לוי ,2021 15 – 40 ) . ואומנם, ההקשר הגרמני חיוני להבנת התעצבותו של תחום מדעי המזרח בגרמניה ( Orientalistik ) , ובכללו הוראת השפה הערבית . משלהי המאה השמונה-עשרה הייתה האקדמיה הגרמנית חוד החנית של המדע ושל יצירת הידע האקדמי בכלל, ובכלל זה בתחום לימודי המזרח, האסלאם והערבית, והיא התפארה בגישה אקדמית שהשפיעה רבות על תחום לימודי השפה — ה...  אל הספר