הלטינית של המזרח התיכון 129 בערבית ברמה הגבוהה ביותר בשנת לימודיהם האחרונה . לדבריו, הוחלט אז לכלול בבחינה חומר קלאסי : 85 והרבה כללי דקדוק, שחלק מהם אינםקוראן וטקסטים מספר אלפח'רי נלמדים אפילו בבתי הספר הערביים . [ . . . ] עמדתם הייתה להעמיד את הדגש אך ורק על השפה הספרותית לכל פרטיה ודקדוקיה — כאילו בית הספר התיכון מכשיר תלמידים רק ללימודים במכון למדעי המזרח של האוניברסיטה, כאילו הערבית היא שפה מתה למחקר בלבד . אבל מטרתנו איננה רק להכשיר תלמידים לאוניברסיטה , אלא לעזור להם לבוא במגע עם הערבים [ . . . ] לא להלעיטם 86 בנוסחאות של דקדוק וקטעים מן הקוראן והספרות הקלאסית המתה . לדברי בן-זאב, הדגשת החומר הקלאסי הביאה לכך שרוב הנבחנים לא עמדו בבחינות ומספר הנבחנים פחת משנה לשנה . לדעתו ההחלטה על המסלול הקלאסי הייתה טעות קשה שנבעה מכך שמשתתפי האספה — רובם אנשי המכון למדעי המזרח באוניברסיטה העברית — התייחסו ללימודים בבית הספר כהכנה לקראת לימודי ערבית באוניברסיטה : "הסיבה [ לכישלון בבחינות ] היא שגיאה פטאלית יסודית בקביעת החומר המתאים בעיקר לתלמידים העומדים להמשיך את לימודיהם באוניברסיטה, מבלי ...
אל הספר