חינוך ודמוגרפיה

הלטינית של המזרח התיכון 29 ערבית בדיוק יש להשתמש, וכן על זהות המורים ועל סוג הלימודים החלו לצוץ אז, והיו עתידות להתעצם ביתר שאת בהמשך — עם המעבר מהשלטון העות'מאני למנדט הבריטי . בין היתר בלטה השאלה מהו סוג הידע בערבית שיש לקדם בקרב התלמידים — אם לחזק מגמות של ערבית מדוברת לשימוש יומיומי, או שמא לקדם אוריינות בערבית ספרותית . דיון משנת 1903 מעיד על ידיעת הערבית ודרך רכישתה ביישוב היהודי . בישיבה של "המורים העבריים במושבות" שהוקדשה להוראת הערבית העיד משה סמילנסקי — יליד רוסיה ואיש העלייה הראשונה — על חשיבות לימוד השפה, בלא להתייחס לזהות המורים : "הנני מסכים לדעת וואלקאמיטש [ שמחה וילקומיץ, אחד המורים ] כי בבתי הספר אשר במושבות אין מקום ללמד שפה נוכרייה [ כלומר אנגלית או צרפתית ] . אבל הנני דורש בכל כח כי ילמדו את השפה הערבית שתועלתה מרובה לתושבי הארץ" ( סמט 2017 , 49 ) . ללימודי הערבית התנגד דווקא דוד ילין, אז בתפקידו כנשיא איחוד המורים, שהיה בעצמו דובר ערבית מילדות, ומעניין לראות את הטעם שהוא מצא לכך : הנני מתנגד להכניס בתוכנית הלימודים של בית הספר הכפרי [ בתי הספר במושבות ] שפה נוכרייה...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד