. כצעד ראשון, מצאנו שההישתנות מגוונת ורחבה, ואין לה מסלול אחיד נתון, ברור וקבוע . דרך מעוון הנושאים מתחומים שונים איתרנו שלוש מגמות בהישתנות הקיבוצים : ) א ( משיתוף בצריכה, בחינוך, בעבודה לכיוון חלוקה פרטית או משפחתית ) הפרטה, בלשון חברי הקיבוצים כיום ( , ) ב ( גמישות מובחנת לשיזור עם הסביבה; ) ג ( מהתארגנות קהילתית לשיטת ניהול ארגונית ) "ניהוליות", כינינו מגמה זו ( . המגמות מבטאות מאמץ לשנות את דרכי פתרון הדילמות, אותן למדנו בדיון התיאורטי : הפרט מול הכלל; הקיבוץ כאלטרנטיבה לחברה הכללית או כחלק ממנה, ערכי קהילתיות או קידום כלכליטכנולוגי . מול דילמות אלו מתחבטים חברי הקיבוץ לאורך תולדותיו; "התפרצות" השינויים וכיוון המגמות מתקשרים למשברים של מחצית שנות השמונים, הן המשבר הכלכלי והן המשבר החברתידמוגרפי, כפי שהוכחנו . המשברים פגעו בלגיטימציה של הפתרונות שהיו מקובלים עד אז, והחלישו את כוחן של המסגרות המחזיקות את המבנה החברתי במסלולו, הן במישור המקומי והן במישור הכללארצי, התנועתי . . זיהינו קצת מן השוני המבני המבדיל בין הקיבוצים ואת השפעתו על השינויים ועל ההדגשים שלהם . למשל : קיבוצ...
אל הספר