זיהוי של "קהילה" עם "משק" ועם מיקומה הגיאוגרפי היה לאפיון מהותו של הקיבוץ . ניסיונות לקיים קיבוץ תוך הפרדת מרכיבים אלה לא החזיקו מעמד זמן רב בעבר, ויש לעקוב בזהירות אחרי הניסיונות החדשים בהווה . האם תהליך ההפרדה הזה חופף את התביעה להפרדת התחום המשקי מהחיים הקהילתיים ? בשלב זה אין אנו מוצאים קשר כזה . יתירה מזו : לא ראינו בממצאים של התקופה הנחקרת מעבר מסיבי לשיטות כוללניות של הפרדת משק מקהילה, מלבד מקרים בודדים . אך אין להכחיש, שמועצות מנהלים, שותפויות, הפיכת מפעלים לחברות, ועוד תופעות נפוצות יכולות להוביל להפרדה כזו בעתיד . רצוי להתעכב על שתי דוגמאות שונות, הממחישות את כוונת דברי : האחת, הקמת שכונה עירונית בישוב, ליד הקיבוץ ובשטחו . אפשרות זו צמחה בקיבוצים קטנים כפתרון אפשרי לבעית קוטן הישוב, לפי ההסבר המוצהר . אמנם רק קיבוץ אחד ביצע זאת הלכה למעשה בצורה פורמלית, בתקופת המחקר, אך אחרים נמצאים בשלבי הכנה ועוקבים בעניין רב אחר ביצוע הניסיון . לרעיון תומכים רבים בקיבוצים קטנים אחרים . חברים באותם הקיבוצים רומזים על הרצון "לשמור על חברים" או ''לשמור על הבנים" ) ואולי על אופציות אישיות ...
אל הספר