המצב הכלכלי המשיך להדרדר ברוב הקיבוצים, למרות ההסדר . כדי לתת מושג של עומק המשבר נציין, שהחוב המצרפי של קיבוצים, תנועות וארגונים אזוריים, תפח מסדר גודל של 2 3 מיליארד ש"ח לפני המשבר, לכדי 7 מיליארד בסוף שנות השמונים ! במקביל ירדו מאוד הנכסים הפיננסיים שברשות הקיבוצים . הרווח השנתי המצרפי של הקיבוצים גדל והלך עד שנת 5 / 4891; אז נהפך לגירעון, שהעמיק והלך עד 1988 . בקיבוצים המתינו למעשי הצלה של התנועות הקיבוציות, אך אייכולתן הפוליטית והכלכלית של שתי התנועות הגדולות להושיט עזרה משמעותית במצבן הפיננסי הרעוע ובנסיבות הפוליטיות של שלטון מפלגות הימין ) ר' אלי אברהמי, 2991; טופל, 1978 ( החריפו את התחושה של משבר כולל . המשמעות החברתית והדמוגרפית של המשבר הורגשה במהרה ) ר' לניר, 1993 ( . לפי הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, האוכלוסיה הקיבוצית גדלה בשנות השבעים בכ 0 / 30 בממוצע שנתי; במחצית הראשונה של שנות השמונים, הגידול השנתי עמד על 0 / 20 . 5; והנה, ב 1985 חלה עצירה בגידול, כתוצאה מירידה בריבוי הטבעי ומאזן הגירה שלילי . מאז ועד 1989 הצטמצמה האוכלוסיה הקיבוצית בקצב גדל, עד לכ 0 / 1...
אל הספר