19 מסורבל, מנותק מהשטח" . נשמעו התקפות על הרמה המקצועית של הפעילים במערכות התנועתיות, והיחסים בין המוסדות המרכזיים של התנועה לקיבוץ הבודד תוארו יותר ויותר במושגים של "ניפוח ארגוני" "ניכור" ו"חוסר רלוואנטיות" ) אברהמי, א . , ,1993 34 65; הראל, י . , ,1993 26 68 ( . "משבר האמון" * והתערערות הסמכות רק הוגברו, כשעד מהרה לא יכלו עוד התנועות להזרים כספים לקיבוץ הבודד ולחבריו . יש לזכור, שתפקידי ההכוון והתמיכה של התנועות כללו בפועל מתן שירותים רבים : כספים וקניות, תרבות, מופעים, הלבשה, הנעלה, רפואה ניתן לאמר שאין תחום שבו לא עסקו התנועות . אפילו בתחילת המשבר, בראשית שנות ה ,80 כשהחלו הקיבוצים להקלע לקשיים כלכליים, שימשה "התנועה" כצינור להעברת כספים והלוואות, כשבין היתר, הקרנות התנועתיות סיפקו ערבות לחובות הקיבוצים . ואולם, ב 1985 הגיעו האפשרויות השונות לתמרון לקיצן ואז החלו הקיצוצים בכל אותם תחומים בהם שירתו התנועות את הקיבוצים . לדוגמא, בתק"ם, בין 1985 ל 1993 הצטמצם תקציב התנועה a % 08 . 64 וירד מ 44,197,000 ש"ח ל 15,873,000 ש"ח . מספר כלי הרכב של התנועה גם הוא ירד מ 484 ל 245 ...
אל הספר