בקיבוץ, חשוב להבחין בעיקר בין תכליות המזמין ) ההנהלה או קבוצה דוחפתשינוי ( לבין תכליות של קבוצות חברים אחרות או של הציבור בכלל, המשמשים קהל יעד לשינוי . ממצאי המחקר תואמים ומשלימים את ממצאיהם של בןרפאל וגייסט, הם מגדירים את השינויים המתרחשים בתנועה הקיבוצית "כמהפכה שצמחה קודם כל מלמעלה" ) בןרפאל וגייסט, 1993 ( , בכך שהם מגלים את התפקיד שממלאים היועצים הארגוניים במתן לגיטימציה לשינויים . שינויים אלה מבוקשים עלידי בעלי התפקידים עקב קשייהם בהפעלת מערכות הקהילה . ללגיטימציה החדשה הזו חשיבות רבה בשל האפשריות : הפנייה אל היועצים היא במידה רבה פנייה אל סמכות חוץתנועתית . ופירושה, החלפת לגיטימציה "אידאולוגית" בלגיטימציה "מדעית" כאשר המדכאות באות להזכיר שהבחנו בחמש אידאולוגיות של יועצים לכל הפחות . התנועה הקיבוצית נמצאת תחת הרושם של "מתקפת יועצים" . לפני שאתחיל להסביר את התופעה, ברצוני להציב שתי הסתייגויות, לגבי החידוש שבה ולגבי היקפה . מתוך הראיונות התבררה העובדה שהפנייה ליעוץ חברתי ואירגוני אינה תופעה חדשה . התנועה הקיבוצית לא היתה מעולם אדישה לחידושים ולאופנות בתחום מדעי ההתנהגות, ...
אל הספר