4 . בדומה לז'ארגון הצבאי, מקצת הז'ארגון המזרחי נטמע בשיח מבלי להיות מקושר כבר למקורו הלשוני . הוא נעשה, במידת מה, לשפת היום יום . למשל : "דווין" ) השתחצנות ( , "פאשלה" ) טעות, עוגמת נפש ( , "לאללה" ) מאד ( , "חנטריש" ) לא רציני, לא טוב ( , "חפיף" ) בקלות ( , "נגלה" ) סיבוב, תור ( , "תיסלם" ) כל הכבוד ( , "שיחק אותה" ) הצליח ( , "להסתלבט" ) להתבטל "איזה סתלבט היה היום בכיתה", או "לסדר" מישהו "אל תסתלבט עלי" ( , "מגניב" ) משהו מיוחד ( , "מדליק" ) כנ"ל ( , "פרחה" ) בחורה זולה ( , "פלברה" ) עשיית רושם זולה ( , "איזה באסה" ) ביטוי לאכזבה או לייאוש ( . ואולם, מקצת המלים המזרחיות נאמר מתוך זיקה מכוונת למקור המזרחי כדי ליצור מעין גרוטסקה לשונית ואווירה של היתול . 5 . בדומה לסלנג הערבי, אשר שימש בראשית הצבריות בעיקר כמצאי של מלות גנאי, מורתרוח וביקורת, גם בתחום הסלנג המזרחיעדתי רוב המלים שנטמעו בשפת היוםיוס הם מסוג זה "מחרטט בשכל", "איזה בעסה", "תחפף מפה", "להתחרפן", "הביא לי את הסעיף", "עזוב אותך מזה", "כאסח", "לא דופק חשבון", "מביא לי קריזה", "ניפח לי את השכל", "עלק", "וואלה יופי", ...
אל הספר