שלא נמצא להן פתרון שיתופי הולם עד כה ) למשל : דמוקרטיה רכב ( או שהוא לא הפך לנורמה ) כגון שותפויות ייצוריות ביןקיבוצית ( , או שהפתרון הישן שוב אינו הולם את התנאים החדשים ) שיכון, חינוך ( , נשאלת השאלה האם יש לו סיכוי לקבל סיוע לפתרונן מארגונים ביןקיבוציים ? מתחילה הקיבוצים נבנו כתאים של ארגונים ארציים כשהם כיום * 3 בלבד במדינה, וכשהסקטור היצרני, ממנו באה עיקר פרנסתם מצוי במיגננה לעומת הסקטור הבנקאי, המסחרי והשירותי ) אלכסנדר 1990 ( כאשר תיעושם הופך אותם למתחרים * 7 בזה למרות שבממדים בינלאומיים מפעליהם קטנטנים ) קדם 1986 ( , יצירת שיתוף פעולה ויתרון לגודל חיוני להם במיוחד . אולם כפי שראינו הנטייה הדומיננטית באליטה הניהולית כלכלית ההמשכית של "רמת פיסגה", זו שחבריה היו, עודם או צפויים להיות "פעילים" בארגונים הביןקיבוציים, היא שמרנית . חקר ארגונים כאלה הראה שמבנם החברתי וזכויות היתר של חברי קיבוצים לעומת שכירים יוצרים משטר מנוגד לאתוס הקיבוצי, של מעין קסטות מופרדות לגמרי . משטר זה מנפה את המסורים, המקצוענים והיותר חדשניים שבסגל ועושה ארגונים אלה לא רק שמרניים אלא גם בלתייעילים ) שפירא...
אל הספר