נראה כי אין זה מקרה שהאליטה הניהוליתכלכלית שהחליטה כך, רובה דוגלת בשינוי בכיוון נסגני של "הפרטה", "תמורה לתרומה" ו"הפרדת המשק מהקהילה" . פווין מצא כי גישה זו אופיינית לממלאי תפקידים המתקשים בפתרון בעיית הפעלת המרות של מוסדות הקיבוץ על חבריו . כפי שראינו ל''רמת פיסגה" בעיה קשה בנושא זה כך שלא מקרה שהוא במדגם של פווין, שהוגדר כבעל סמכות רופפת וממלאי דומה לקיבוץ 111 התפקידים תומכים יותר מן החברים בגישת "תמורה לתרומה" ) פווין ,1991 עמ' 41 17 ( . למעשה אפשר אף לראות החלטה זו כביטוי להפרדה בין המשק לקהילה : בניהול המשק נהגו כבעבר, לא הצטמצמו בהשקעה למינימום החיוני כפי שמצטמצמים כבר שנים בניהול הקהילה . אליטה זו ככל הנראה גם לא מעריכה במיוחד מאמצי חסכון בהוצאות ולא תמכה בניסיונות בכיוון זה כשהחל להסתמן המשבר הכלכלי . גם שנים אחרי שהיה ברור כי בעיית הריבית הרצחנית וצמיחת החוב המתמדת היא הבעייה הראשית, וכי כל חסכון קטן בהוצאות פירושו שיפור, שכדי להשיגו דרך הרחבת הייצור במצב הרווחיות הנמוכה בו הוא מצוי יהיה צורך בהשקעות שהסיכון בהן רב לנוכח יוקר הכסף, הרי יוזמות לחסכון כמעט ולא זכו לתמיכתה, וי...
אל הספר