עיקר הכיוון הוא הפוך : ניסיון שותפות ביןקיבוצית חוסל בעודו בדיון, כניסה מסיבית של שכירים למפעל בולמת ייעול ואוטומציה, ועזיבת מיטב המקצוענים לעבודת חוץ "תורמת" גם כן לבלימת הייעול והאוטומציה ) שפירא 1987 ( . עם זאת לניהול על ידי שכירים יש לעתים גם תוצאות חיוביות, לפחות בטווח קצר : העברת ניהול אחת ממחלקות המפעל מידי חבר, ש''הוצנח" לניהולה מתפקידחוץ, לידי שכיר ותיק, הביאה לשיפור ביצועיה . מצד שני יש גם סיבוכים בעניין זה : שכיר ותיק שנתמנה לא מכבר למנהלה של מחלקה אחרת, פנה ונתקבל כמועמד לחברות . חברים ציינו כי אם מינויו לא היה כה חיוני למפעל, ספק רב אם היה מתקבל למועמדות אדם מסוגו, והיו אף שהביעו חששם מקבלתו הצפויה לחברות בקיבוץ . לא רק עצם המחסור המספרי, עקב היציאה לעבודת חוץ, גרם להתרחבות העבודה השכירה . הנורמה החדשה יצרה מצב המשמיט את הביסוס המוסרי לתביעה מהחבר לעמוד לצרכי סידור העבודה של הקיבוץ ולעבוד לפחות זמן מה בעבודות פשוטות, קשות, לא נוחות, או לא רצויות מסיבה אחרת כלשהי . נטייה זו מתחזקת הן עקב ירידת יוקרתם של ענפי ייצור שבעבר הלארחוק היו בסיס קיומו של הקיבוץ וכעת נהיו למפסידני...
אל הספר