א. האליטה הקיבוצית והקיבוץ כאליטה

עוצמה ולקבוצות­אינטרס גם מחוץ למערכות התנועתיות, כדי לפעול להגנת האינטרסים החיוניים, שהרי "אלה כללי המשחק" . התנועה הקיבוצית נקלעה למצב קונפליקטי אובייקטיבי ­ המציק במיוחד לבעלי הגישה המשימתית ­ שנוצר בשל המתח הקיים בין ייצוג האינטרסים האוניברסליים ) "הרצון הכללי" ( , ע''י מי שרואה עצמו כקבוצת סטטוס אליטרי, לבין ייצוג ) ומאבק על ( אינטרסים פרטיקולריים . יומרת "החלוץ שבראש המחנה" ) האליטה המשרתת ( אינה מאפשרת נקיטת אמצעים הנדרשים עת פועלים כקבוצת לחץ בעלת אינטרסים פרטיקולריים . ישנה תחושה של "לא יפה" לנהוג כך : * "ישנה פה בעיה בשל גובה הפרטנזיה . כאילו לא יפה שנתבע לעצמנו . לא יפה שנציב את עצמנו" . את אשר ביטא הפעיל הפוליטי, מציינים יעל ישי ויצחק גל­נור כתופעה כללית יותר : "אם יש דבר מאוד ייחודי בקבוצות האינטרס בישראל, הרי זה הניסיון הנואש ­ החורג ממס שפתיים הקיים בכל הארצות ­ להוכיח שטובת הכלל היא דאגתן העיקרית, כמעט היחידה" ) גל­נור אצל ישי, 1987 : 3 ( . ישי עצמה, במחקרה על קבוצות אינטרס בישראל, קובעת בצורה נחרצת : "המלה 'אינטרס' עדיין איננה חברה מכובדת במשפחת המלים העבריות" ) שם, 9 (...  אל הספר