גליון ו'

"עבודה עצמית" א . ל . א . יש יסודות אחדים שנעשו ליסודות מקובלים ו רשמי י ם בהתישבותנו החקלאית, אנחנו חוזרים עליהם מדי פעם בפעם מבלי לפקפק אפילו במשהו באמיתותם המוחלטת­ מהיסודות האלה, נדמה, שהיותר מקובל והנעלה מכל ספק הוא היסוד של עבודה עצמית . גם המושב וגם הקבוצה הסגורה רואים ב"עבודה עצמית", ז­א . בצורת משק, הםםתגלת למספר אנשים קבוע ושוה לכל עונה וזמן, והבוחלת בעבודה זמנית ושבירה, ­ שטה משקית פרודוקטיבית וגם צורת חיים וארגון צודקת, השומרת מנצול ומכשירה את קיומם בתוך הסתדרות פועלים מבחינה מוסרית חברותית . ננסה לבחן לאור המציאות אח מקומה של העבודה העצמית במשקינו החקלאיים . אל נא נסתפק באמדות מקובלות . מתוך זה שהן חוזרות מאות ואלפים פעמים אין הן נעשות לנכונות . ב . באופן כללי צריך לצין : בארצות אירופה לסוגיהן כמעט שאין משק חקלאי המתקים על יסוד עבודה עצמית מוחלטת . בזאת איננה האחוזה הגדולה הלוקחת פועלים שכירים בהתאם לצרכי עונות העבודה . כזה איננו גם המשק של האבר הבינוני והזעיר . באופן פורמלי יש לחלק את משקי האכרות לשני סוגים : 1 ( משקים הדורשים בעונות עבודה ידים עובדות נוספות, 2 ( משקים שא...  אל הספר
יד טבנקין -  המרכז המחקרי, רעיוני, תיעודי ומוזיאלי של התנועה הקיבוצית