התיאוריות להבנת החלום ב"אל המקום שהרוח הולך" מאת חיים באר

הבומבפובב אהווב הדאבע ופמא האמבע הפבד הבא פ אמב דווע ומפ 303 כאשר המחבר נכנס לתקופה של אלם מבחינת הכתיבה היא מנחמת אותו : "כל יצירה זקוקה לימי דגירה מינימליים ולאינטימיות חמימה, חביון נסתר מעין רואים קודם שהיא מבקיעה ויוצאת מן העולם . " או : "אחר ככלות הכל שתיקה אינה קטסטרופה אלא הצד הפנימי, הגלוי פחות לעין של הדיבור . . . כמו שני צידיו של הבאטלדרס שקיבל מאמריקה . "  אל הספר
איפאבליש הוצאה לאור