אלה תולדות יצחק 138 המזכיר אותה . ריבוי המניעים של רבקה מסביר את נחישותה ונכונותה לפעול בדרך של מרמה כדי להשיג את מטרתה, אך תחילה עליה לשכנע את יעקב לשתף עמה פעולה . דבריה של רבקה ליעקב מעוצבים בדומה לדבריו של יצחק לעשו : היא חזרה על הבאת בשר הציד, הצורך להכין מטעמים אשר יצחק אהב כתנאי לברכה, והדגישה שמדובר בברכת האב ערב מותו ; בדבריה ליעקב היא השתמשה בכינוי ׳בְּנִי׳ ובמילה ׳וְעַתָּה׳ בדומה לפניית יצחק לעשו ; פנייתה כללה שני ציוויים, חזרה על הלשון ׳נָא׳, ולאחריהם המילה ׳לִי׳ בדומה לפניית יצחק לעשו : רבקה ויעקביצחק ועשו וַיִּקְרָא אֶת עֵשָׂו בְּנוֹ הַגָּדֹל וְצֵא הַשָּׂדֶה וְצוּדָה לִּי צָיִד וַעֲשֵׂה לִי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי וְהָבִיאָה לִּי וְאֹכֵלָה בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי בְּטֶרֶם אָמוּת וַיֹּאמֶר אֵלָיו בְּנִי . . . וְעַתָּה שָׂא נָא . . . וַעֲשֵׂה לִי וְרִבְקָה שֹׁמַעַת בְּדַבֵּר יִצְחָק אֶל עֵשָׂו בְּנוֹ הָבִיאָה לִּי צַיִד וְאֶעֱשֶׂה אֹתָם מַטְעַמִּים לְאָבִיךָ כַּאֲשֶׁר אָהֵב וְאֹכֵלָה וַאֲבָרֶכְכָה לִפְנֵי ה׳ לִפְנֵי מוֹתִי וְהֵבֵאתָ לְאָבִיךָ וְאָכָל בַּעֲבֻ...
אל הספר