61׀ מייקל בנסון המוגברת הם נשארים מסודרים . אנחנו רואים קלוז-אפ על סיכת צלב קרס על דש חולצתו החומה של אחד מהם . פְּנים : עכשיו אנחנו רואים את הנאצים ביתר פירוט, מונטאז' של פרצופים אדמדמים ועמומים . האנשים מדברים בקולות גרוניים, קולות רבים ורמים של שיכורים . חלקם מנפנפים בעותקים של מיין קאמפף, כאילו הם חרבות קסם . לאורך הקיר האחורי, מאחורי הפודיום, תלוי דגל אדום ועליו צלב קרס שחור . לצדו, קצת קטן יותר ותלוי קצת נמוך יותר, דגל הכוכבים והפסים של ארצות הברית . גבר במדים עומד מאחורי דוכן הנאומים, מנסה לשווא לקרוא לסדר את הנאספים הקולניים . מאחוריו שני דיוקנים ממוסגרים, אחד של אדולף היטלר, והשני קצת קטן יותר, של ג'ורג' וושינגטון . צילום פנורמי של הלובי, מעבר לדלתות החזית, בצד אחד בר שהבירה הגרמנית נמזגת בו בחופשיות, ומתרוקנת בלגימות ענקיות . ידיים ורודות רכות מנגבות את הקצף משפמים קצוצים . האורות מתעמעמים לרגע, מאותתים לאנשים על יד הבר שהאספה עומדת להתחיל . עכשיו יש תנועה לעבר אולם האספות, אבל סבכת ברזל עוצרת את האנשים . רבים ייאלצו להאזין מהלובי . חוץ : אנחנו רואים את מקבץ האנשים האפלוליים ...
אל הספר