( Michael White ) מאוסטרליה ודייוויד אפסטון ( David Epston ) מניו‑‑זילנד . באמצעות השימוש בדימוי הסיפור ( narrative ) , הנחת המוצא בטיפול היא כי האדם יוצק משמעות לחייו באמצעות סיפורים שהוא מספר על עצמו ועל אחרים, למשל "אני אחד שיודע להתמודד במצבי לחץ" או "בת הזוג שלי היא טיפוס כבד, אין בה טיפת ספונטניות . בדיוק כמו אימא שלה" . כך גם בני המשפחה יכולים לספר סיפור על עצמם : "אנחנו משפחה שלא יודעת לשלוט בעצבים שלה . ככה אנחנו . . . ", "כשמצב הרוח טוב, אנחנו כאחים יכולים למצוא ברגע אחד פתרונות יצירתיים, גם במקרים מסובכים" . הטיפול הנרטיבי גורס שבסיפורים מסוג זה טמונים כוח והשפעה . הם אינם עוסקים בתיאור חיי האדם או המשפחה בלבד, אלא גם מכתיבים ומכוננים אותם . סיפור כמו "בת הזוג שלי כבדה" אינו מציג רק את מי שהיא, אלא יכול לעצב ולהגדיר את מי שהיא יכולה להיות . על כן הטיפול הנרטיבי חותר ליצירת סיפור חלופי, המכונה הסיפור המועדף . הסיפור המועדף הוא סיפור שמדגיש התמודדות, בחירה, צמיחה ותקווה . טיפול זה מעודד את בני המשפחה לבחור לאחוז במושכות החיים בתוך המציאות שאליה נולדו ובה התפתחו . הטיפול הנרטיב...
אל הספר