סוף דבר

לאפשרויות שמציע המרחב . דרך תיאור המרחבים והתנועה בהם מנהל וייכרט בשיריו סוגי שיח סביב נושאים חשובים שמעסיקים את נפשו ותודעתו, כמו שיח העוסק בשאלות אתיות ( מרחבי פאר ) לצד שיח נפשי ( מרחבים צנועים מעוררי געגוע ) ; שיח סמלי ( מרחבים קוסמיים ) ושיח פרטי ( מרחבי החדר, הבית ) ; שיח עירוני ( מרחבים אורבניים רבי קומות ) ושיח כפרי ( מרחבי שדות, חורשות ) ; שיח שוויוני ( מרחבים המייצגים פערים באוכלוסייה ) ושיח ממודר ( מרחב השכונה הקרובה ) . את הקונפליקט הצפוי לכאורה ביניהם "מיישר" הזמן : העבר מוצג במרחבים המסמלים את הישן ( שכונה שנעלמה, פארק ילדות שאיננו עוד ) ; ההווה מיוצג במרחבים המסמלים עושר ( מונוטוניות, שקיפות יתר ) , ואילו העתיד מסומל במרחבים של סופיות . עם זאת, כל המרחבים והטריטוריות - על השתנותם, הריסתם והתחדשותם, בעבר, בהווה ובעתיד - משורטטים בשיריו ביד אוהבת ואינטימית, מתוך חיוב החיים והרצון להפיח בהם תקווה ביצירה . עדינה מור חיים 124  אל הספר
רסלינג