הבית

השיר "נסיעה אחרונה" ( עמ' 17 ) נכתב אמנם בספרו שעה לא צפויה , אך עדיין ניתן להחשיבו כשיר המשך לשיר הקודם, שכן הוא מתאר את דרכה האחרונה של סבתו בין עצי פרדס מפעימים ביופיים . חצר הבית מייצגת את מרחב חייה חסר העוגן ב"גלגוליה" השונים של סבתו, עד שהגיעה לארץ מנותקת מנוף מקורותיה . בבית הראשון בעל שמונה השורות מתבונן המשורר במחזוריות מרחבי הטבע הפורחים ( "הַפַּרְדֵּסִים בְּשִׂיא אוֹנָם", "אֶשְׁכּוֹלוֹת כְּתֻמִּים" ) , ובמרחבים בני האלמוות ( "אֲדָמָה", " [ ה ] אֲוִיר [ ה ] שָּׁקוּף", "אוֹר כָּחֹל", "שָּׁמַיִם" ) שבהם התנהל מסע הלווייתה והמציינים את התמזגותה עם הטבע בעת קבורתה . בבית השני, בעל תשע השורות, הטריטוריה הדומיננטית היא מיטת בית החולים . המשורר מזדהה עם בדידות סבתו אל מול רופאים זרים במסכות בחדר הניתוח . מרחב חצר הבית שבו טיילה ניצב כמקום האחרון שבו נהגה לשהות בימי חייה האחרונים . נסיעה אחרונה כְּשֶׁנָּסַעְנוּ בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה לְלַוּוֹתֵךְ עָמְדוּ הַפַּרְדֵּסִים בְּשִׂיא אוֹנָם . אֶשְׁכּוֹלוֹת כְּתֻמִּים כּוֹפְפוּ עֲנָפִים לָאֲדָמָה בְּמַחֲזוֹר הַפֶּלֶא הַלֹּא נִגְמָר . מִבַּע...  אל הספר