הדף, כמרחב כתיבה כזה, מופיע לראשונה בספרו השני של וייכרט, ימים בהולים, בשיר "תמיד מול הים" ( עמ' 37 ) : תמיד מול הים תָּמִיד מוּל הַיָּם וְתָמִיד דּוֹעֲכִים . מֵעַל גַּג בֵּיתְךָ אֲנִי צוֹפֶה בַּשֶּׁמֶשׁ מִתְכַּהָה בְּמַסְלוּלָהּ, נוֹטֶשֶׁת אִישׁוֹנִים וּמַחֲלִיקָה בָּעֲלָטָה . סְבִיב הָאֲדָמָה הָאוֹר אֵינוֹ מוֹתִיר כָּל חֲתִימָה . תָּמִיד מוּל הַיָּם וְתָמִיד דּוֹעֲכִים . תָּמִיד מוּל הַיָּם וְתָמִיד דּוֹעֲכִים . יָשַׁבְנוּ מְלֹא גּוּפֵנוּ עַל קַרְקַע חַמָּה, שָׁעוֹת אַחֲרוֹנוֹת בְּטֶרֶם תְּמַמֵּשׁ אֶת מוֹתְךָ, כְּטוֹעֵן לִזְכוּת רִאשׁוֹנִים, חָנוּט בְּמִלִּים לְפִי הַשִּׁיטָה הַקְּדוּמָה . תָּמִיד מוּל הַיָּם וְתָמִיד דּוֹעֲכִים . תָּמִיד מוּל הַיָּם וְתָמִיד דּוֹעֲכִים . מַשְׁאִירִים עִקְבָה בַּחוֹל, שְׂרִיטָה בַּדַּף . אַל תִּטְעֶה לַחְשׂב שֶׁעַיִן נָחָה עַל שִׁירֶיךָ, הַזִִּכָּרוֹן מִתְפּוֹרֵר בְּיַחַד עִם שְׁרִירֶיךָ, פִּיחַ וְאָבָק, תַּחְתָּם אַתָּה נִגָּף . תָּמִיד מוּל הַיָּם וְתָמִיד דּוֹעֲכִים . תָּמִיד מוּל הַיָּם וְתָמִיד דּוֹעֲכִים . הַבֹּקֶר שֶׁאַחֲרֵי הוּא הַבֹּקֶר שֶׁא...
אל הספר